אנחנו עובדים סביב השעון, לפעמים גם בשעות לא הגיוניות, קמים באמצע הלילה לבדוק את ההודעות בנייד ובכלל ההתמכרות שלנו למסכים והעובדה שאנחנו מוקפים בהם גם בחדר השינה, פוגעת קשות באיכות השינה שלנו. לפעמים נדמה כי שינה היא בזבוז זמן והתוצאה היא כי ממוצע שעות השינה שלנו כיום נמוך מהמינימום המומלץ.
אריאנה הפינגטון, מהלוחמות הגדולות למען שינה, טוענת בספרה: "מהפכת השינה" כי התרבות שלנו מתייחסת לשינה כאל בזבוז זמן, ובכך מתפשרת על הבריאות שלנו.
במהלך השינה הגוף מחדש את פעילות הרקמות, מפריש הורמונים ששומרים על מערכת העיכול, מחזק את המערכת החיסונית, פועל לוויסות רמות הרעב, מסלק מהמוח חומרים לא רצויים ואת כל אלו אנחנו מונעים מעצמנו פשוט מפני שאנחנו לא ישנים מספיק.
לשינה תפקיד מהותי בבריאות שלנו, ממש כמו אוכל, מים ואויר היא מהווה תנאי הכרחי ומיידי. בן אדם לא יכול לחיות יותר מכמה ימים ללא שינה, למעשה אחרי מספר ימים מתחילים להיווצר פגיעות אקוטיות מערכתיות. אין ספור מאמרים ומחקרים מסבירים את חשיבות התזונה והפעילות הגופנית לבריאות שלנו, אבל אם היינו צריכים להכתיר את הגורם המשמעותי ביותר – היה זה ללא ספק השינה.
למה השינה כל כך חשובה?
זמן השינה, הוא הזמן האידיאלי בו הגוף אינו מבזבז אנרגיה בפעולות היום יום ובזמן זה יש לגוף את כל האנרגיה לבצע פעולות ריפוי ותחזוקה של כל תא בגוף. פעולות אלו (תיקון מערכת החיסון, תחלופת התאים בגוף, פינוי פסולת, ניקוי רעלים) מתבצעות באופן מיטבי בלילה בזמן השינה. בזמן זה הגוף מרפא את עצמו. כיוון שתהליכי גדילה, ריפוי ושיקום מתרחשים בזמן שהגוף נמצא במנוחה. ככל שהשינה עמוקה יותר וההרפיה רבה יותר, כך תהליכי הריפוי מואצים יותר. הריפוי שמתרחש הוא לא רק פיזי, גם המוח שלנו עושה עבודה חשובה ביותר בזמן שינה עמוקה.
הקשר בין שינה לבריאות המוח:
כאשר אנחנו ערים, נוצרים חלבונים רעילים במוח המצטברים בין התאים שעלולים להיות מסוכנים במינונים גבוהים. מחקרים של השנים האחרונות גילו שהמוח פיתח מנגנון של טיהור עצמי שמתרחש בזמן השינה: נוזל המוח זורם בשטף אל בין התאים ומפנה עמו את החלבונים. תהליך הסירקולציה והשטיפה מתאפשר בזמן שינה כיוון שהתאים מתכווצים וכך יכול הנוזל לעבור ביניהם ביותר קלות.
נשאלת השאלה – אם זה תהליך כל כך חשוב ,מדוע הוא מתבצע רק בשינה?
ההשערה היא שתהליך ניקוי הפסולת הוא תהליך שצורך הרבה מאוד אנרגיה שאינה מתאפשרת בזמן עירות כאשר המוח עסוק בפעילות השוטפת וחשוף לגירויים חיצוניים.
מוח צלול הוא מוח יצירתי, רענן ומתפקד ואכן שינה איכותית משפיעה על התפקוד שלנו, על יכולת קבלת ההחלטות, על כושר המיקוד, הקשב והריכוז.
הקשר בין שינה והשמנה:
נמצא כי יש קשר הפוך בין שינה לבין משקל תקין. ככל שאיכות השינה יורדת, הסיכוי להשמנה עולה.
חוסר שינה נקשר להשמנה ב 3 גורמים עיקרים:
- מאט את קצב חילוף החומרים.
- מעלה את רמת הורמון הגרלין (הורמון הרעב) הגורם להגברה בתחושת הרעב ומכאן לאכילת יתר והשמנה.
- מעלה את הקורטיזול ואת העמידות לאינסולין.
משך השינה ואיכותה:
משך השינה הרצוי משתנה מאדם לאדם ותלוי במגוון גורמים. יחד עם זאת ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא בין 7-8 שעות לשנת לילה. אבל לא רק משך השינה חשוב אלא גם איכות השינה. במהלך שנת הלילה, אנחנו עוברים סדרה של מחזורי שינה. באופן כללי, אפשר לדבר על חמישה מחזורי שינה, אשר משפיעים על איכות השינה שלנו.
הבשורה הטובה: ניתן להשפיע על איכות השינה
מחקרים מהשנים האחרונות, שופכים אור על הגורמים העיקרים המשפיעים על השינה ואיכותה: חשיפה לאור השמש ושעות החשיפה, הימנעות מחשיפה לאור כחול, תזמון הפסקת אכילה, היגיינת שינה ועוד. גורמים שניתן להשפיע עליהן על ידי שינוי הרגלי חיים. כיוון ששינויים בהרגלי החיים, אינם קלים בדרך כלל, גם כאן הטכנולוגיה באה לעזרתנו ממשקפיים שחוסמות את קרני האור הכחולות, טכנולוגיות אינפרא אדום המחקות את קרני השמש ועד טכנולוגיות לבישות המנטרות את איכות השינה והגורמים המשפיעים עליה.
שינוי בהרגלי החיים שהפך פופולרי בשנה האחרונה הוא: צום לסירוגין (8:16). למרות שברוב המקרים המוטיבציה היא ירידה במשקל, השיטה הזאת היא בעלת השפעה מיטבית על איכות השינה ועל השגת בריאות אופטימלית.