סטרס, מחלות מטבוליות ומערכת החיסון
מאת – פרופ' יובל חלד
מה הוא סטרס? ובכן מדובר באתגר פיזי או נפשי המפעיל תגובות פיזיולוגיות נורמליות ואף חיוניות הבאות לסייע לבעלי החיים (והאדם ביניהם) לשמור על איזון, תפקוד ושלמות מערכות הגוף. היכולת המובנית של הגוף החי להגיב למצבי סטרס התפתחה לאורך האבולוציה עד כדי כך שחשיפה למצבי סטרס (מתון) לסירוגין הינה חיונית לשיפור ושימור החוסן הגופני ובתוכו גם של מערכת החיסון. עם זאת, יש לעשות הבחנה בין אירועי סטרס קצרים ומתונים לסירוגין, שלהם השפעה הסתגלותית חיובית, לבין סטרס כרוני שגורם להשפעה מזיקה. כאן גם המקום לציין שחוויית הסטרס עשויה להיות שונה בין אדם לאדם וקשורה בגיל, במצב הבריאותי וגם באישיות ובאופן תפיסת הסטרס (perception). דוגמאות לאירועי סטרס הנחשבים מועילים עשויות להיות חשיפה שגרתית ולסירוגין לפעילות גופנית, לתנאי סביבה משתנים (חום וקור), צום לסירוגין, מפגשים ואירועים חברתיים מאתגרים, עמידה בפני קהל, לימוד נושאים חדשים, פרויקטים מקצועיים קצרי טווח וכיוב'. עם זאת, לסטרס בדרגה גבוהה מאוד ובעיקר לסטרס ממושך עלולות להיות, כאמור, השפעות מזיקות ואפילו הרסניות, פיזיות ונפשיות. יש הרואים בסוג סטרס זה, המוכר בשם סטרס כרוני, את המגפה של האלף השלישי האופיינית לחברה המערבית והקשורה לסביבה הכאוטית מרובת הגירויים, האירועים (השליליים), המטלות והמאוויים (שחלקם הגדול לא ניתן להשגה) העוטפים אותנו יום יום-יום, שעה-שעה. העומס הנפשי הכרוני אותו אנו חווים במה שכונה כבר בעבר "מרוץ העכברים" (מרדף איסופי שנועד לכישלון) משפיע על כל מערכות הגוף ונמצא קשור למחלות מטבוליות דוגמת השמנה וסוכרת ופגיעה במערכת החיסון. החשיפה הכרונית לסטרס גורמת להפרשה ממושכת של הורמוני סטרס, דוגמת קורטיזול ואדרנלין, המגבירים את רמות הסוכר בדם ואת הצטברות השומן הבטני, זה הקשור בהגדלת הדלקתיות והיווצרות המחלות הכרוניות. סטרס ממושך מגביר גם את פעילות מערכת העצבים האוטונומית הסימפתטית, זו הפועלת בחרום, מה שמעלה קצב לב ולחץ דם ולאורך זמן מגביר את הסיכון לנזקים בכלי הדם, בלב ובמוח. הטיפול בסטרס כרוני, כמו כל טיפול נכון במחלה צריך להיות, תחילה באמצעות גישת המניעה. ובהינתן שכבר חשופים לסטרס כרוני יש לפעול להפחתתו, הן באמצעות הימנעות מגורמי הסטרס המזיקים והן באמצעות אימוץ שיטות והרגלי חשיפה לאירועי סטרס מתון בריא, והן לשיטות תרגול שעשויות להפחית את הסטרס הכרוני. להלן מספר המלצות אפשריות*:
- חוויות, נסיבות וגירויים הגורמים לסטרס כרוני – יש לאתרם, ולנסות להימנע מהם.
- אימוץ הרגלי פעילות גופנית מהנה ומאתגרת (במידה) במרבית ימות השבוע.
- תזונה בריאה, מאוזנת (ומעטה), בעיקר ממקור צמחי ומגוון, עם הפחתה בפחמימות פשוטות ובמזון מעובד.
- חשיפה לאתגרי סטרס מתון (סאונה, מים קרים) מבוקרים וקצרים ברוב ימות השבוע.
- תרגול מדיטציה, יוגה, טאי צ'י וכיוב'.
- שנת לילה טובה.
- חיי חברה ומשפחה מספקים.
- שמירה על שעות פנאי פעילות מהנות ומשמעותיות.
*יישום חלק מההמלצות עשוי לחייב יעוץ מקצועי/רפואי בהתאם למצב הפיזיולוגי